פאזלים לילדים הם דרך מצוינת ליצור הזדמנות למידה מהנה לילדים.
פאזלים פשוטים עוזרים לילדים לפתח כוח באצבעות, התמדה וכישורי פתרון בעיות.
בקש מהילד להפוך, להעיף, להחליק ולפתל חלקים למקומם. איסוף, הזזה וסיבוב של חלקי הפאזל עוזר לילדים לפתח כוח באצבעות ותיאום עין-יד. כאשר הילד מרים וממקם חלקים, הוא מפתח גם שליטה בשרירים קטנים באצבעותיו.
משחק בחידות אלו מעודד את הילדים להסתכל על התמונות בזהירות רבה יותר, לעבור עליהן מלמעלה למטה ומשמאל לימין. בדרך זו, ילדים עשויים להתחיל להבחין בדמיון ובהבדלים חזותיים.
פאזלים מפתחים כישורי זיכרון, כמו גם יכולת לתכנן, לבדוק רעיונות ולפתור בעיות. בזמן השלמת פאזל, ילדים צריכים לזכור צורות, צבעים, מיקומים ואסטרטגיות כדי להשלים אותם.
החוויה של השלמת פאזל יכולה גם לעזור לילדך ללמוד לקבל אתגרים, להתגבר על בעיות ולהתמודד עם תסכולים.
גיצד להתחיל לעשות פאזלים עם ילדים?
תתחיל בקלות. אל תפנה ישר לפאזל של 5,000 חתיכות; בחר משהו מתאים ליכולות של הילד.
- שוחחו עם הילד על התמונה בפאזל לפני שתוציא את החלקים.
- הוציאו את חלקי הפאזל והניחו אותם 'עם הפנים למעלה'.
- מצאו תחילה את חלקי הפינה והקצה והנח אותם במקומם.
- חפשו חלקים לפי הצורות הדרושות כדי להתאים לחלל.
- הפכו חלקים, התאימו צבעים, חפשו "חלקים" של תמונות או קווים שעשויים ללכת יחד.
פאזלים הם צעצוע קלאסי לילדים צעירים. הם מגיעים במגוון סוגים, חומרים ורמות קושי. אפילו פעוטות יכולות לחקור פאזלים פשוטים הכוללים חיבור של שני חלקים זה לזה. פאזלים זמינים במורכבות הולכת וגוברת כדי לאתגר ילדים ככל שהם גדלים. ישנן משימות חיים רבות שאנו עושים מדי יום הדומות לחידות. לדוגמה, התאמת פריטים לקופסה או לתיק דומה להתאמת חלקי פאזל לצורת פאזל.
משחק פאזלים הוא זמן מצוין לבניית מיומנויות קוגניטיביות ומוטוריקה עדינה, אבל זה יכול להיות גם זמן לבניית מיומנויות חברתיות, רגשיות ושפות כאשר המטפלים מנצלים את הזמן עם חידות מתוך מחשבה. להלן חמישה דברים שילדים לומדים באמצעות משחק פאזל:
אוצר מילים מרחבי: השתמש במילים כגון הפוך וסיבוב כאשר אתה מאמן ילדים להתאים חלקי פאזל זה לזה. ילדים גם לומדים מילים כמו למעלה, מתחת ולצד כשהם מתארים את מיקומם של חלקי פאזל זה ביחס לזה.
רצף: יש כמה פאזלים שבהם חשוב שיהיה רצף של חלקים. ילדים שומעים ולומדים מספרים סידוריים ומילים המציינים מיקום יחסי ברצף, כגון ראשון, שני, שלישי ואחרון. ניתן גם לעודד ילדים לספר מחדש את הרצף שבו חיברו את החלקים כדי לפתח עוד יותר את ההבנה שלהם ברצף.
פתרון בעיות: ילדים לומדים להתמודד עם בעיה ולהגיע לפתרון כשהם מתאימים את החלקים זה לזה. ייתכן שהם יצטרכו ללמוד להניח בצד את החלק שהם מקווים לשים בפאזל בזמן שהם מחפשים אחד שמתאים במקום זה שהם צריכים. הם גם עשויים ללמוד שיש מספר נתיבים להשלמת הפאזל כשהם עושים אחד שוב ושוב. כשהם עובדים על חידות עם חברים, הם גם מתארים את האסטרטגיות שלהם אחד לשני ועובדים על קשיים בשיתוף פעולה.
השלמת משימה והתמדה: לתהליך הרכבת הפאזל יש יעד סופי כאשר החידה נפתרת. ילדים נתקלים בתסכול כאשר הם אינם יכולים לפתור חידה בקלות, וכאשר הם עובדים דרך הרגשות הללו, הם נהנים מההצלחה של השלמת המשימה. עבודה דרך רגשות אלו עוזרת לילדים לפתח התמדה, או את היכולת להמשיך מול קושי.
מוטוריקה עדינה ותיאום עין-יד: ילדים משכללים את מיומנויות המוטוריקה העדינה ואת מיומנויות תיאום עין-יד כשהם מתמרנים חלקי פאזל כדי להרכיב אותו. הם מפתחים את השרירים הקטנים בידם המאפשרים להם לתפוס ולהזיז חלקי פאזל בדיוק מוחלט.
ילדים ופעוטות עשויים ליהנות מחידות מקושקשות שקל לאחוז בהן. ראשית, ילדים עשויים למצוא הצלחה עם פאזלים שיש בהם חלק אחד לכל תמונה. לדוגמה, פאזל של חיות עשוי להכיל חלקים של חתול, כלב וציפור שכל אחד מהם מתאים למקום שלו. לאחר מכן, כאשר פעוטות וילדים בגיל הגן הופכים מיומנים יותר, הם עשויים לנסות פאזלים מורכבים יותר עם מספר חלקים שמתחברים זה לזה כדי ליצור תמונה אחת. כאשר פעוטות וילדים בגיל הגן גדלים, הם עשויים להתחיל ליהנות מניסיון פאזלים וחידות מורכבות יותר. פאזלים תלת מימדיים, כמו ערימת טבעות או כוס, מאתגרים גם הם את כישוריהם וחשיבתם.
ילדים צעירים זקוקים לגישה לחידות שהן ברמת הקושי הנכונה לשלב ההתפתחותי הנוכחי שלהם כדי להפיק תועלת מהמשחק. צריכה להיות להם גישה לפאזלים שהם יכולים לעשות באופן עצמאי. זה מאפשר לילדים את ההזדמנות לבנות את השרירים הקטנים שלהם, תיאום עין-יד ואסטרטגיות לפתרון בעיות באמצעות תרגול חוזר. הם נהנים מהתחושה של ביצוע משימה בעצמם כשהם מחברים את הפאזלים ומפרקים אותם.
לילדים צריכה להיות גם גישה לפאזלים קצת יותר מאתגרים. עבודה על פאזלים שקצת קשה מדי להשלים באופן עצמאי היא זמן מצוין עבור ילדים צעירים לעבוד עם חברים ומטפלים כדי לבנות אסטרטגיות חדשות לפתרון חידות. חידות קשות מדי עלולות להוות מקור לתסכול עבור הילדים והמטפלים בהם. ילדים צעירים עשויים לזרוק את החלקים ולערבב מספר פאזלים יחד, כי הם מתקשים לעסוק בחידות קשות מדי. מטפלים ומורים עשויים לרצות לשמור את רוב החידות המאתגרות יותר הללו במיקום שבו ילדים יכולים לגשת אליהם ככה שזה יבוא מהם.